בראש ובניו בע" נ' נירגל תשתיות ופיתוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.התביעה דלפני נפתחה כבקשה לביצוע שטר שטיבו המחאה ששיעורה 30,000 ₪ וזמן פרעונה 6.7.08. נתבעת 1 נתבעה כמושכת ההמחאה והנתבע 2 כמי שערב לפרעונה.

על פני ההמחאה מצוינת הערה בדבר היותה "שיק לבטחון".

2.אין מחלוקת כי הנתבעת היתה חייבת כספים לתובעת בשיעור של 61,000 ₪ ולאחר ששתי ההמחאות שמסרה חוללו. אין אף חולק כי לא נטענו טענות כנגד קיומו של החוב והיקפו.

המחלוקת בתיק נסובה על תוקפו של מסמך מיום 9.3.09 שכותרתו "העדר תביעות סופי", מסמך עליו הוחתם בנה של מנהלת החברה התובעת עם קבלתה של המחאה על סך 40,000 ₪ מאת הנתבעת על רקע החוב האמור.

לטענת הנתבעת במסמך זה יש כדי לעגן פשרה שנתגבשה בין הצדדים בדבר תשלום מופחת כשיעור ההמחאה שניתנה ולסילוק החובות כולם. התובעת לעומתה, טוענת כי מעולם לא אישרה הפחתת החוב שיתרתו 21,446 שקלים (קרן) ולא היתה סיבה להפחתה כאמור וכי המסמך שנחתם, נחתם על ידי מי שאינו מורשה ותוך הטעייתו באשר לייעודו של המסמך.

3.הצדדים הגישו תצהירים כאשר מצד התובעת הצהירו מנהל החברה – הגב' רחל שרון ובנה הנ"ל – מר דוד שרון. מצד הנתבעת נמסר תצהירו של מנהלה – מר דניאל אמסלם.

4.לאחר קיומו של קדם משפט ונוכח הצעת בית המשפט בעניין זה, הודיעו באי כוח הצדדים ביום 22.9. כי הם מסכימים לפסיקתו של בית משפט זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 ללא נימוקים ועל יסוד כל המסמכים שבתיק בית המשפט וסיכומים אותם יגישו הצדדים.

5.הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, האחרון שבהם מצד הנתבעים – ביום 30.11.11.

6. לאחר עיוני במכלול הנתון בתיק, לרבות בעדויות הצדדים, ונוכח התרשמותי מאלה, שקילת סבירות גירסאות הצדדים, הסיכונים והסיכויים של הנטען מחד ומאידך ומתן דעתי לדין, להלכה הפסוקה ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום להורות כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 7,000 ₪.

סכום זה ישולם לתובעת תוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ב, 20 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.